אפשרות אחת: חופשה בתשלום וניצול ימי חופשה
אפשרות שניה: שכר עבודה מלא או חלקי, עבודה בשטח או מרחוק
אפשרות שלישית: חופשה ללא תשלום. במצב זה העובד לרוב זכאי לדמי אבטלה

המדיניות הרוחבית שהחיל משרד החינוך היא כי חופשת הקיץ תומר בחופשת קורונה
כלומר תשלום שכר כרגיל וניצול ימי חופשה.
מתוך תפיסה זו הועבר תקציב מלא כמדי חודש ונדרש גם לשלם שכר מלא לעובדים. אי תשלום שכר לעובדים והוצאתם לחל"ת ובמיוחד שליחתם לקבל אבטלה– תגרור כפל עלויות למדינה. משרד החינוך ינקוט בסנקציות ויבצע קיזוזי תקציב למפרים.

ההתנהלות זו תואמת את תקנות שעת חרום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה) המחייב את כלל הגופים הציבוריים בארץ, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, מוסדות חינוך וכן בגופים נתמכים כפי שהרחבנו בעדכונים שיצאו ממשרד מישו"ר כמעט מדי יום בעקבות "משבר קורונה".

נכון להיום בכל חוזרי משרד החינוך מתייחסים לתקופה של עד סוף חג הפסח ובסך הכל 10 ימי המרת חופש. פעולת המרת החופש תהיה אפשרית גם עד חג השבועות. אם חלילה תקופת המשבר תתארך אחר חג השבועות – צפויה סאגה בעקר בכל הנוגע לעובדי מינהל ומורי תל"ן.

בעיות ופתרונות:
1. במקום בו קיים עירוב בין תפקידים ופעילויות מתוקצבות לבין פעילויות ועובדים נוספים? במקרה וקיימים עובדים רבים יותר העובדים "כתף אל כתף" תחת אותה הגדרה וממקור מימון שאינו משרד החינוך: משרד ממשלתי אחר, תרומות או הורים, העובדים זכאים לאותם הזכויות ועלולה לעלות עילת תביעה הן של משרד החינוך והן של העובד. למשל: בהתאם לתקציב מתאפשר להעסיק מזכירה אחת ומועסקות שתי מזכירות.
גם משרד העובד, אשר קבל פניות לאשר הוצאת עובדות בתקופת מוגנת לחל"ת ענה בשלילה וטען כי ככל שמדובר במוסד חינוך לא יוכל לאשר הוצאה לחל"ת.
ככל שקיימת אפשרות לבצע הפרדה בהירה בין פעילויות ובין תפקידים חשוב לנסח פרוטוקול בהיר המתאר את סוגי הפעילויות במוסד מה מהן מתוקצבות ואלו מצבת עובדים משויכת לפעולות התקצוב. כמובן שעובדי הפעילות המתוקצבת הם לכל הפחות אותם עובדים שהוגשו ברשימות למערכת עוש"ר, רמת שרות וכן הלאה. הפרוטוקול וני"ע ישמש אתכם מול כל תביעה או ביקורת עתידית. אל תקבלו החלטה מבלי שתוכלו לעמוד מאחוריה בעתיד.
לקוח משרדנו הנדרש לסיוע בהכנת נייר העבודה יפנה אלינו לאחר חג הפסח לתאום פגישה.

2. במקום בו לא קיימת כמעט צבירת ימי חופש וקיים חשש שלא תהיה אפשרות המרה?
עובדי מינהל וסיוע הצוברים ימים מועטים מעובדי הוראה
עובדי חינוך מיוחד המועסקים במוסדות רבים גם בתקופת החופש הגדול
מוסדות פטור ותרבותי יחודי בהם חופשת הקיץ קצרה מלכתחילה.
מורי תל"ן מבוצעים באמצעות גביית הורים, זו אפשרית רק אם הלימוד נעשה בפועל

במקרים אלו – ככל שלא תהיה אפשרות להמרת ימי החופש, יתאפשר קיזוז כספי משכר העובד.
הקושי מבחינת המוסדות הוא קושי תזרימי. משלמים שכר כעת, מקבלים שרות / קיזוז / גביה מהורים בעת הביצוע בפועל. מדובר בסוגיה מורכבת וטעונה ביותר לאור העובדה כי עובדים אלו בסופו של דבר מקבלים בעצם שכר מקדמה "על חשבון עצמם", בעוד תשלום אבטלה (אכן נמוך יותר) אך אינו על חשבונם ולא נדרש לקיזוז עתידי. ככל שתקופת המשבר תתארך מוסדות אלו ראוי שיפעלו לבקש הקלה והחרגה מהמדיניות הכללית והפסקת ניצול ימי חופשה לעובדים אלו על חשבון עתיד לא ידוע.

3. עובדת בחופשת לידה זכאית לחופש הגדול האם גם לחופשת קורונה?
נקבע שלא תהיה זכאית לחופשת קורונה. אם תעבוד בפועל בחופש הגדול תקבל שכר כפול.

חריגים במשרד החינוך?
ניצנים – משרד החינוך הורה על הפסקת תקצוב והפסקת העסקת צוות –בפרויקט זה מלכתחילה אין תקצוב בחופשת הקיץ ואין צבירת ימים גבוהה. משרד החינוך הודיע מפורשות על הוצאת עובדים אלו לחל"ת. מעניין כי בפרסומים המאוחרים נמנע המשרד להשתמש במינוח המפורש "חל"ת".
מוסדות על יסודי –ארגון המורים העל יסודי ממשיך להיאבק כי שכר המורים המשולם ייחשב כשכר עבודה ולא בגין "ניצול חופשה". לטענתו למידה מרחוק המבוצעת ע"י המורים על מנת להכין את התלמידים למבחני בגרות תמנע מצב בו יאלצו ללמד בחופש הגדול. טרם הושגה הסכמה בכתב.
מכללות להוראות וסמינרים להכשרת עובדי הוראה – הושגה הסכמה על המשך למידה מרחוק. העובדים אמורים להמשיך ללמד מרחוק ומשכך משולם שכר ללא ניצול ימי חופשה.

משרד הרווחה נוהג באופן שונה לחלוטין

המשרד אינו מנחה על ניצול ימי חופשה. לעובדי פעילויות אלו לא קיימים מאגרי צבירת ימי חופש בעבר ובעתיד. כך גם משרד הבריאות המתקצב שעות מיוחדות במערכת חינוך מיוחד. מי שעובד – מקבל שכר. מי שלא עובד – לא מקבל שכר. מקום בו קיימת פעילות ועבודה מתבצעת באופן מלא וחלקי – ימשיכו להעביר תקציב וישולם שכר, או ימשיכו תקציב חלקי ושכר חלקי. במקום בו לא קיימת פעילות, לא יועבר תקציב ולא ישולם שכר לעובד. האם המעסיק יוציא לחל"ת או ינצל ימי חופשה? מדובר בבחירה אינדיבידואלית והמשרד אינו מתערב בבחירה.

העבודה וההפעלה תתבצענה בהתאם להנחיות שיועברו למפעילי השרות ובהתאם למודל הפעלה שיוצג על ידם. לא קיימת עדיין בהירות ואחידות ברוב סוגי הפעילויות והחתירה נאמרת ברמת מאקרו בלבד: לפעול להמשך שרות לקבוצות הרווחה על מנת לצמצם קשיים ופערים באוכלוסיות אלו.

• מסגרות ממשיכות לעבוד מלא ורגיל 100% – לדוג': דיור ונפשונים בקהילה, אומנה.
• מסגרות המספקות שירותים בבית הלקוח באופן מלא 100% או בחלקיות 70% – לדוג': למשל מעון יום שיקומי, מרכזי קשר ומרכזי עוצמה
• מסגרות המספקות שירותים מקוונים בלבד יקבלו שכר בהיקף של 40% – לדוג': למשל מרכזי טיפול מבוגרים, מועדונים, צבא לקהילה
• מסגרות שלא יפעלו יקבלו רק 15% – לדוג': מרכזי שיקום ותעסוקה.

מומלץ! במקרה של צמצום פעילות ירוכזו המשימות אצל חלק מהעובדים ואלו יועסקו בהקפי משרה מלאה. יתר העובדים יצאו לחל"ת. צמצום עבודה חלקי אינו מזכה בחל"ת. כך לפחות חצי ייהנו משכר מלא וחצי ייהנו מחופש ושכר חלקי. פיזור העבודה בין כלל הצוות פוגע בעובדים – גורר את כולם להמשיך לעבוד ואת כולם לקבל שכר חלקי. משרד הרווחה המליץ לרכז משרות מלאות.

סוגיות לגבי עובדים מעורבים, וכן טבלת המוסדות המלאה – ראה באתר >>>