החודש פורסם חוזר גביית שכר לימוד בסמינרים להוראה. גביית שכר לימוד נועדה לממן את הוצאות התפעול והתקורה במוסד, שכן משרד החינוך מתקצב את שעות ההוראה ופרויקטים פדגוגיים בלבד, למעט תקצוב זניח למחשוב והצטיידות. שכר הלימוד נועד ל: צורכי ‏משרד, ‏חומרי ‏לימוד, ספריה, מחשבים, אחזקה, ‏‏ניקיון,‏ שכירות,‏ פעילות‏ תרבותית וסיורים לימודיים,‏ הוצאות מנהלה וניהול, וכן לימודי העשרה ככל שניתנים מעבר ללימודי החובה. גובה שכ"ל נקבע ע"י משרד החינוך, בהתאם לחוזר שפורסם ומצ"ב:

מוסד אקדמאי יגבה עבור שנת לימודים אחת: 10,066 ₪ ולתואר שני 13,603 ₪.
מוסד להכשרת עובדי הוראה שאינו אקדמאי יגבה מינימום 60% – 6,040 ₪ ומקסימום 13,603 ₪

> קיימת חובה לקבל אישור מפורש ממשרד החינוך לתעריף הגביה.
> ניתן לבקש אישור גביה בפריסה שונה. התעריף השנתי יוכפל ב 3-4 שנים (בהתאם לתוכנית הלימודים) ובמקביל לפריסת תוכנית הלימודים יפרסו תעריפי הגביה.
> הגביה מתייחסת למכלול לימודי ההכשרה כולל הכשרה חילופית! [הוראה חדשה]

הערה: מוסד שאינו אקדמאי יכול לבצע גביה מלאה כמוסד המכשיר לתואר שני על אף שתוכנית הלימודים דומה יותר לתוכנית הלימודים לתואר ראשון. מה ההיגיון הכלכלי? התשובה נעוצה בעובדה שמוסדות אלו אינם מתוקצבים על כלל התלמידות אלא רק על מכסה מוגבלת (בשנים האחרונות רק על כ 40%) לפיכך מאושר להם לבצע גביה בהתאמה ללימודי תואר שני. תוספת הגביה לעומת תואר ראשון עומדת על כ 3,500 ₪ בשנה. תוספת זו שוות ערך לכשליש התקציב שהיה מתקבל עבור התלמידה אילו הייתה מתוקצבת. המשמעות היא שמבנה התקציב של מוסדות להכשרת עובדי הוראה גרעוני. בשנים קודמות, כולל בשנת הלימודים תשע"ח, אושרו תוספות קואליציוניות שאפשרו לצמצם את החסר רובו או חלקו. צפוי כי בשנה הקרובה לא תאושר תוספת קואליציונית עבור מכסות לומדות, ומוסדות להכשרת עובדי הוראה עומדים בפני צומת תקציבית ונדרשים לבחינה מחדש של מודל ההפעלה והתקצוב מול משרד החינוך.