תקנות מס הכנסה, מגבילות או שאינן מותירות כלל ניכוי של הוצאות מסוימות המכונות "הוצאות עודפות". קיימות שתי אפשרויות:
הטבה בעלת אופי אישי לעובד, הניתנת לייחוס לעובד ספציפי, מתווספת להכנסתו לצורכי מס. הטבה זו תיכלל בתלוש המשכורת. תוספת זו נקראת "זקיפת שווי הטבה" / "שכר רעיוני" / "שכר בשווה כסף". כל הוצאה אשר נזקפה כשווי בתלוש העובד מותרת כהוצאה ולא ישולם עליה מס עודפות.
הטבה שאינה בעלת אופי אישי לעובד ואין אפשרות לייחס לעובד, חלה חובה לדווח עליה בדוח השנתי המוגש למס הכנסה ולשלם בגינה מס עודפות בשיעור 90% במלכ"ר, ו – 45% בחברה (אם בחברה יש הפסד).
