בהתאם לחוק הפיקוח על הצהרונים משנת 2017 נקבע כי יפורסמו מספר צווים ותקנות שיפרטו את הסנדרטים הנדרשים (תעריף גביה מרבי, תנאי העסקה לצוות, תנאי בטיחות, תנאי הזנה וכן הלאה).

החודש אכן פורסמה טיוטת צו לפיקוח על מחירי הצהרונים. התחולה של הצו הינה כרגע רק על רשות מקומית, מי מטעמה או חברה ממשלתית. מאחר ובחוק מצויין כי בשנת תשע"ט החוק יחול גם על צהרוני מוכש"ר, חשוב לעקוב האם מפורסם צו משלים.

הצו מגביל את מחירי הצהרונים, ללא קשר לתקצוב ממשלתי: תעריף בסיס מירבי לחודש: 650 ₪.
מחיר מירבי לצהרון מורחב: 935 ₪ – לצהרון הפועל עד 16:30, וכן מקיים פעילות בימי חופשה.
מחיר מרבי לצהרון קטן או מספק הסעות: 985 ₪ – מהו צהרון קטן? צהרון בו פחות מ20 תלמידים.

לכאורה, התעריפים מוכרים ונכללים בקול קורא ניצנים.
הדגשה ראשונה: תעריף גביה בניצנים אפשר גמישות. היה ניתן, בכפוף לאישור, לגבות תוספת מהורים עד 935 ₪, אולם לא היתה התערבות פרטנית לגבי סל השרות הנוסף לתלמיד. בצו הנוכחי קיימת תחנה אחת נוספת לגביה. אין אפשרות למשל לפעול בחלק מימי החופש, לסיים למשל ב 16:15 ולגבות תעריף נוסף חלקי. לכאורה התעריף יעמוד על 650 ₪ או 935 ₪ / 985 ₪. מינימום גמישות, מקסימום התערבות.
הדגשה שניה: בניצנים נקבעה תקרת גבית השתתפות הורים (לרווחת ההורים) והגדלת תעריפי שכר (לרווחת העובדים, 60 ₪ ברוטו לשעה), כתוצאה מכך, צלע שלישית של הוצאות הפעלה וניהול, תוקצבה בחסר. ככל שהחוק יחייב בצו נוסף, העסקת בתנאי שכר תואמים לניצנים, המשמעות היא קיבוע חסר תקציבי להוצאות הפעלה וניהול. וגם במקרה בו יופעל צהרון ללא כל תקצוב וגביה מלאה מתלמיד, עדיין תהיה קיימת מצוקה תקציבית להפעלת הצהרון.