ביגוד לעובדי הוראה
לדמי ביגוד זכאים עובדים במגזר הציבורי או בארגונים הכפופים להסכמים קיבוציים.
החישוב: 2,150 ₪ * היקף משרה

דגשים לתשלום דמי ביגוד:

את הקצובה יש לשלם במשכורת חודש יולי.
> הקצובה משולמת בהתאם להיקף המשרה, אך לא יותר ממשרה מלאה.
> המועסק אצל יותר ממעסיק אחד, מעבר ל100% משרה, יקבל קצובה לפי היקף משרתו אצל כל מעסיק.
> מורים בחינוך הטכנולוגי זכאים לתוספת בסך 352 ₪ נוספים עבור 2 חלוקים וחלקם זכאים גם לזוג נעליים סך הכל 566 ₪ – ראה רשימה בחוזר משרד החינוך.
> מורים לחינוך גופני זכאים לקצובת ביגוד נוספת לפי שיעור משרתם:

היקף העסקהסכום תוספת
עד 30% משרה0
מ 30% - 50% משרה686 ש"ח
מ 50% משרה ומעלה1,369 ש"ח

קישור לחוזר משרד החינוך, לחץ כאן >>>

ביגוד לעובדי שירות במוסדות חינוך

במודל המובנה של מוסדות חינוך, מועסקים לצד עובדי ההוראה גם עובדי שירות. מיהו עובד שרות? הגדרת עובד שרות לפי משרד החינוך הינה " מי שעוסק בבית ספר ואיננו עובד חינוך" כלומר כל עובד במערכת בין עובד תפעול ובין עובד מזכירות נחשב לעובד שרות. בהתאם לחוק (תקנות מוכרים), ובהתאם להתחייבות המוסד במסגרת הגשת בקשה לרישוי מוסד והתחייבות שנתית, מתחייב המוסד לשלם לעובדי השרות במוסד בהתאם לכללים הנוהגים במוסדות חינוך רשמיים.
תחת סעיף המרכיב הקבוע המועבר למוסדות מתוקצבים שרתים ומזכירים בבתי הספר היסודיים, ובמוסדות על יסודי מתוקצבים עובדי סיוע, ספרן, רכז פעילות טכנאי מעבדות ומזכירות. נמצא מזה שרוב עובדי השרות ברוב שכבות הגיל של מוסדות החינוך אינם מתוקצבים או מתוקצבים בשיעורים חלקיים בלבד, לא ידוע מידת החבות המשפטית. למרות התחייבות משרד החינוך לפרסם הבהרות (בג"ץ שהוגש על ידי משרדנו) עדיין לא קיים מידע מספק מהי זכאותם והאם כפופים להסכמים קיבוציים כלשהם. רשויות מקומיות נבחנות ומבוקרות ע"י משרד האוצר וכן משרד החינוך בהקשר הזה, אולם מוסדות חינוך כמעט ולא נבחנו עד כה לגבי תנאי העסקת עובדי מנהל.

המלצות:

א. כאשר המוסד מקבל החלטה לבצע שדרוג תנאי העסקה לצוות המנהלי מומלץ לתעדף תוספת שכר באמצעות קרן השתלמות על פני תוספת שכר ברוטו.
ב. העסקת מזכירה או פקידת גביה, רישום, הנהלת חשבונות באופן ישיר ע"י המוסד וכן עובדי ניקיון עלולה לעורר דרישה לזכויות. רכישת שירותים מספק חיצוני, ובפרט העסקה עודפת מעבר למשרות המתוקצבות תצמצם חשיפה לתביעות.
ג. בכל מקרה של ספק חשוב לפנות ליעוץ משפטי.