ניצול ימי מחלה למורים – האם אכן נעשה עוול עם המורים?

הסתדרות המורים הודיעה על שביתה במטרה לשנות את אופן תחשיב ימי המחלה לעובדי הוראה. עובדי ההוראה סופגים ניצול של 1.4 ימי מחלה על כל יום ולטענת ההסתדרות יש לנצל 1 יום בלבד כנגד כל יום מחלה. ונסביר: עובד הוראה זכאי ל 30 ימי מחלה בחודש. ימי הזכאות הינם קלנדריים – כלומר לא מדובר ב 30 ימי עבודה נטו, אלא בימים הכוללים את ימי המנוחה השבועיים, שכן ברור שמורה שנעדר חודש בגין מחלה לא נעדר נטו 30 ימי עבודה. אילו היה העובד זכאי לימי מחלה כמספר ימי העבודה בפועל (בד"כ 21 ימי עובדה בחודש) היה נכון לנצל 1 יום כנגד כל מחלה, משזכאי לנצל 30 יום בחודש ונספרים כלל הימים, העדרות יומית מחוייבת בניצול יחסי של ימי השבת והימים החופשיים שלו ומחושבת כ 1.4. המספר מהווה המרה בין ימי ההעדרות ברוטו – שאליהן מתייחסת הזכאות – לימי ההיעדרות בפועל.
השיטה החלופית אותה דורשת ההסתדרות– בה עובד הוראה יחויב ביום מחלה אחד לכל יום עבודה, תדרוש ניצול ימי המנוחה השבועית הכלולים בתקופת המחלה. שיטה זו מסורבלת ובלתי סבירה, היות והמורים ידרשו להציג אישורי מחלה על ימי מחלה במנוחה שבועית – אשר ממילא אינם יורדים משכרם.

כיצד נדרש לנהל את היעדרויות המחלה של עובדי ההוראה?

ע"פ תקנון שירות עובדי הוראה, ניהול המחלה יבוצע בדרך של תרגום לשעות הוראה, וזאת על מנת להביא למקסימום אחידות ושוויון גם אצל מורים שמועסקים מספר שעות שונה מדי יום.
צבירת השעות – שוות ערך לשעות עבודה במשך 4 שבועות. (ובעל יסודי – משך 4.33 שבועות). ניצול השעות – ע"י ספירת שעות העבודה בפועל שהעובד נעדר מתפקידו. צורה זו – במהות – דומה לשיטה שנקט משרד החינוך בהכפלת ימי הניצול ב 1.4, ומדויקת עוד יותר ע"י מתן מענה גם למורים שעובדים מספר שעות שונה מדי יום.
דוגמה לניהול היעדרות מחלה – למורה המועסק 20 שעות שבועיות. בשיטת צבירת שעות.

80 שעות מחלה =20 שעות שבועיותX4 שבועות