מהם אשכולות הלמ"ס? כיצד נקבעים? מהי ההשלכה על תקציב משרד החינוך לרשות?
קביעת אשכול הלמ"ס לכל רשות מהווה דירוג חברתי כלכלי לרשויות המקומיות הנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיטיקה, אשר בו מדורגת כל רשות לפי הרמה החברתית כלכלית הממוצעת של התושבים. הדירוג מ-1 ועד 10, כאשר אשכול 1 מבטא את הרמה החברתית כלכלית הנמוכה ביותר, ואשכול 10 – את הרמה הגבוהה ביותר.
רשימת המשתנים שנבחנת לצורך המדד – מגוונת, ונבחרת מתחומים שונים- דמוגרפיה, השכלה, נתוני תעסוקה ורמת חיים.
בין המשתנים נמצא יחס תלות – יחס אוכלוסיה צעירה ואוכלוסיה בוגרת לאוכלוסיה בגילאי עבודה, ממוצע מספר הנפשות למשק בית, ממוצע שנות הלימוד של בני 24-54, נתוני תעסוקה מפולחים תוך התייחסות לאי תעסוקה, נתוני הכנסה ממוצעת לנפש, התייחסות לכלי רכב בשימוש, מספר החדרים בבית, ועוד. המדד מפורסם מידי מספר שנים, הדירוג הקודם פורסם בשנת 2013, והתבסס על נתוני 2008. המדד נועד בין היתר לשמש כאחד הקריטריונים להקצאת המשאבים לרשויות המקומיות.
רשויות לדוגמה שעודכנו בעדכון נוכחי:
ירושלים – מאשכול 4 ירדה לאשכול 3.
חבל יבנה – מאשכול 7 לאשכול 4.
מטולה – מאשכול 7 לאשכול 8.
צפת – מאשכול 4 לאשכול 2.
השפעת המדד החברתי כלכלי על נוסחת מענק האיזון לרשויות המקומיות
בחישוב המענק נלקחים פרמטרים שונים, משקל רב יש לאשכול הרשות אשר משפיע על מספר פרמטרים:
1. מקדם העדפה בגין אשכול הרשות: 10% תוספת לאשכול 1, אשר פוחתת עד ל 15%- באשכול 10.
2. תקרת הוצאה לנפש: באשכולות 1-5 נקבעה תקרה גבוהה יותר. (בפועל נתון זה פחות רלוונטי, היות ומרבית הרשויות אינן מגיעות לתקרה.
3. שיעורי גביה נדרשים בארנונה: מושפעים גם הם מאשכול הרשות. בפועל גם נתון זה בד"כ אינו רלוונטי היות ומרבית הרשויות אינן מגיעות ל'הכנסה לנפש מינימלית'.
4. פירעון מלוות מוכר לחישוב למענק: השיעור שיוכר לצורך המענק מושפע גם הוא מאשכול הרשות. באשכול 1 – מוכרים 16%, ואילו באשכול 10 – רק 6%. השיעור מחושב מיתרת המלוות ברשות, הסכום הסופי למענק יתבטא בהכפלת השיעור ביתרת המלוות, או בסכומי ההחזרים בפועל, כנמוך.
5. מגבלת הגידול: לעומת שנה קודמת: במידה וסכום המענק גבוה מהסכום שאושר שנה קודמת בשיעור הגבוה מ- 15% (באשכולות 1-3). כך, גם במידה וחל גידול חד במספר התושבים (לדוגמה בערים קטנים בהם נפתחות שכונות חדשות.), או שינוי בפרמטר אחר – יאושר מענק בגידול מקסימלי של כ – 15% לעומת שנה קודמת. גם מגבלת הגידול מושפעת מאשכול הרשות. באשכולות 1-3 – 15%, באשכולות 4-7 – 12.5%, ובאשכולות 8-10% – 10% בלבד.
השפעת המדד החברתי כלכלי על תקציב משרד החינוך לרשויות המקומיות
משרד החינוך אמון על אספקת שירותי חינוך בהתאם לחוק חינוך חובה, ולכן בתקצוב שירותי הבסיס בחינוך – לא נצפה בהבדל בין האשכולות. עם זאת, בנושאי תקציב משלימים קיימת השפעה תקציבית לא מעטה. לדוגמה:
• הסעות: רשויות מקומיות באשכול 1-5 יזכו בשיעור השתתפות גבוה יותר- 85% לעומת 40%/50%. (ובהצטרף לפרמטרים נוספים- פחות מ 75 אלף תושבים, ומענק איזון לתושב לפחות 300 ₪.)
• קרן קרב
• צהרונים (ניצנים)- השתתפות הורים משתנה בהתאם לאשכול הרשות.
• הזנה (יוח"א) – הקיזוז לרשות בהתאם לאשכול הרשות. החל מקיזוז בשיעור 10% באשכול 1 עד 70% באשכול 8.
• מסגרות קיץ – בית הספר של החופש הגדול. באשכול 1-4 – מימון מלא. אשכולות 5-7 – השתתפות הורים בסך 300 ₪. אשכולות 8-10 – השתתפות הורים בסך 450 ₪.
• סייעת שניה: אשכולות 1-5 – השתתפות משרד החינוך בשיעור 100%. אשכולות 6-10 – השתתפות בשיעור 80%.
• אגרת שכפול וחומרי מלאכה : תקצוב 90% באשכול 1 ועד תקצוב בשיעור 50% באשכול 8.
• תוספת פדגוגית ניהול עצמי: באשכול 1-2: 200 ₪ לתלמיד בשנה. באשכול 3-4: 150 ₪ לתלמיד בשנה. באשכולות 5-6: 100 ₪ לתלמיד בשנה. באשכולות 7-10: 50 ₪ לתלמיד בשנה.
• קיזוזים נוספים – תכנית תקשוב.
• מוחזקות – רק כאשר אשכול הרשות נמוך מ7 (כאשר מדד הפריפריאליות נמוך מ 0.6)
• מתמטיקה תחילה – השתתפות הבעלות באשכולות 1-3: 0, באשכולות 4-7: 20%, ובאשכולות 8-10: 50%.