קביעת אשכול הלמ"ס לכל רשות מהווה דירוג חברתי כלכלי לרשויות המקומיות הנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיטיקה, אשר בו מדורגת כל רשות לפי הרמה החברתית כלכלית הממוצעת של התושבים. הדירוג מ-1 ועד 10, כאשר אשכול 1 מבטא את הרמה החברתית כלכלית הנמוכה ביותר, ואשכול 10 – את הרמה הגבוהה ביותר.
הקביעה של אשכול הלמ"ס, משליכה תקציבית בהיקף נרחב. החל מתקציבים שוטפים שתקציב הרשות מושתת עליהם כמו מענק איזון, קרן לצמצום פערים, המשך בתכניות חינוך (ניצנים, קיץ ועוד). השפעתם הן על תקציב הרשות והן על תושבי הרשות – בהגדלת השתתפות הורים. זאת לצד תקציבי פיתוח ופרויקטים מיוחדים אשר נדרשת בהם השתתפות עצמית גדלה בהתאם לאשכול הרשות.
רשימת המשתנים שנבחנת לצורך המדד – מגוונת, ונבחרת מתחומים שונים- דמוגרפיה, השכלה, נתוני תעסוקה ורמת חיים. בין המשתנים נמצא יחס תלות- יחס אוכלוסייה צעירה ואוכלוסייה בוגרת לאוכלוסייה בגילאי עבודה, ממוצע מספר הנפשות למשק בית, ממוצע שנות הלימוד של בני 24-54, נתוני תעסוקה מפולחים תוך התייחסות לאי תעסוקה, נתוני הכנסה ממוצעת לנפש, התייחסות לכלי רכב בשימוש, מספר החדרים בבית, ועוד. המדד נועד בין היתר, לשמש כאחד הקריטריונים להקצאת המשאבים לרשויות המקומיות.
ההשפעה אינה ליניארית, במפתחות תקציב רבים ההתייחסות הינה לקבוצות דירוג – החלוקה המקובלת היא 1-4, 5-7, ו 8-10. ההשפעה המהותית ביותר בעליית דרגה היא בין 4 ל -5. (ההשלכה התקציבית בין 7 8 תהיה פחות דרמטית- קבוצות התקציב הנמוך לעיתים מ 7 לעיתים מ8, ויותר מכך – רשויות ברמת סוציו גבוהה לרוב לא יהיו כלולות בתקציבים משלימים.)
הבנה ותחשיב ההשפעה המלאה לרשות, אפשרי ברמת הסעיפים המרכזיים. השונות נובעת בהתאם לאופייה הספציפי של הרשות, התכניות והפרויקטים שהיא מקדמת, ודרך ההשפעה שמשתנה בין המשרדים המתקצבים.
להלן הצגת סעיפים עיקריים בהם השלכה תקציביות מהותיות.
כולל אומדן כימות הנזק התקציבי לרשות שעלתה מאשכול 4 ל-5. [1] תחשיב אומדני לרשות המונה 20,000 תושבים, שיעור עד 18 כ- 50%, לתקציבים והתכניות העיקריות. הכימות כולל הן השלכה על הרשות והן השלכה על השתתפות תושבים. 