בהתאם להחלטת הממשלה, עד ינואר 2022, משרד החינוך צפוי לקחת אחריות על כל המעטפת החינוכית של המעונות ובכלל זה על הפדגוגיה כולל התייחסות לתקינה, ההכשרות של הצוות החינוכי המועסק במעונות היום, ובהתאם להחלטות נראה שגם ייקח אחריות על נושא הרישוי (הבינוי).
נושא סבסוד המעונות (הטיפול בדרוג והעברה הפיזית של כספי שכר הלימוד) יישאר בידי משרד הכלכלה.
בשלב זה מוקדם לצפות באיזה קצב יתנהלו העניינים, אולם קל לשער לאן נושבת הרוח. כל אלו גוררים עדכוני שכר לעובדים ותוספת תקנים ומשכך צפוי דרישת העלאות שכר מלמטה (דרישת עובדים) ומלמעלה (דרישת משרד החינוך). במציאות שכזו צפוי גם עדכוני תקציב.
האם עדכוני התקציב יקדימו את הדרישות ויעמדו בקצב, אין לדעת. סביר כי לטווח ארוך תהיה התיישרות בין עלויות שכר לבין תקצוב השכר. המעונות, ברובן, מופעלים ע"י ארגונים חזקים, ומן הסתם מתווה ההפעלה יקבל מענה תקציבי מלא.
נזכור כי משרד החינוך שנותן ופועל, נוהג גם לפקח. מן הסתם ביקורות תחלנה רק לאחר דרישה מפורשת מול המעונות ולא יחולו טרם תועבר דרישה מפורשת. כך למשל – כבר כיום במסגרת תקציב למעון יום כלול תקציב עבור קרן השתלמות לסייעת. רוב מעונות היום בארץ, אינם משלמים קרן השתלמות ומניידים את סעיף קרן השתלמות להוצאות תפעול ותקורה המתוקצבים בחסר רב.
כמוכן, להערכתי, קיימת חשיפה תקציבית למעונות יום השוהים במבנים שכורים. עלויות שכירות בחלק מהרשויות הינן עצומות. משרד האוצר נוהג לתקצב שכירות בתקנות נפרדות ובמסורה. "הסדרה" של פעילות שוטפת, בד"כ אינה כרוכה ב"הסדרה" של תקציבי בינוי.
לסיכום, קשה לשער התפתחות ובעיקר קצב התפתחות וכמה שנים ואולי ממשלות יזרמו בירדן.
ימים יגידו.
