פעילות עסקית ברשות המקומית וחובות מס

רשות פועלת שלא לכוונת רווחים ומקדמת מטרות ציבוריות ומשכך פטורה ממע"מ וממס.
רשויות רבות מפעילות פעילות המחויבות במס: כמו השכרת אולם תרבות ומשרדים, מופעי תרבות במחירים מלאים, הפעלת בריכת שחייה ומכוני כושר. פעילויות אלו אינן פעילות מלכ"רית וגם אינן פטורות ממיסים. בתקופה האחרונה פרסמה רשות המיסים עמדות וחוזרים והיא צפויה להעמיק אכיפת מיסויי של פעילויות עסקיות.

ע"ש 23/85 המועצה האזורית עמק יזרעאל
המועצה סיפקה שיעורי נהיגה במחירים נמוכים לתושבי המועצה.
ביהמ"ש קיבל את עמדת מע"מ לפיו יש לסווג פעילות זאת של המועצה כ"עוסק" אחד מהנימוקים היה כי מתן שירותים של לימוד נהיגה לתושבי המועצה אינן חלק מתחומי תפקידה.

על מה תקפיד רשות המקיימת פעילות עסקית?
⦁ יש לאתר את הפעולות העסקיות
⦁ יש להקפיד על הפרדה בין הפעילות המוניציפלית התואמת לאחריותה ולקידום מטרותיה לבין הפעילות העסקית (הכוללת, כמובן, גם הפרדה חשבונאית).
⦁ יש לקיים את הוראות מס הכנסה ובכלל זה דווחים ועמידה בהוראות ניהול ספרים ורישומים מיוחדים בהתאם לתקנות (כמו למשל חשבוניות, ספר הזמנות וכן הלאה)

המבחנים לבדיקת פעילות עסקית ברשות המקומית:
בפס"ד עמותת "בשערייך ירושלים" (ע"א 767/87) נקבעו קריטריונים לסיווג פעילות מלכ"רית:
1. מטרת הפעילות למען הציבור ולא על מנת להשיג רווחים, על בסיס התנדבותי ובמחירים הנמוכים ממחירי השוק.
יש לקחת בחשבון, שגם אם הרווחים זמניים ומשמשים בסופו של דבר את הרשות, אין הדבר פותר מחבות המס.
2. קיומו של גרעון תפעולי (כלומר הפעילות אינה רווחית. יש לציין כי מבחן הגרעון אינו מבחן מוחלט ורשות המיסים הכריעה גם במקרים בהם תוצאות הפעילות היתה גרעונית כי מדובר בפעילות עסקית)
3. הפעילות אינה מהווה תחרות לעסקים אחרים.
4. קיימת אפשרות להפריד בין פעילותו העסקית לפעילותו הלא-עסקית.
5. אם קיום הפעילות במסגרת מלכ"ר אינו למטרת התחמקות ממס. במסגרת תקנות מס ערך מוסף (תכנון מס החייב בדיווח) (הוראת שעה), התשס"ז-2006 , נקבעו אותם המצבים שבהם מלכ"רים מחזיקים בעוסקים מורשים, כתכנון מס החייב בדיווח.
6. קיומה של זיקה בין הפעילות העסקית למטרות הרשות.

סקירת כלכלית משמעות במסגרת מלכ"רית או עסקית:
⦁ חברה משלמת מיסים: מע"מ 17% ו מס חברות 23% (נכון להיום. משיכת דיבידנד ע"י הרשות חייבת במס 25% – תאונת מס אשר יכולה להיחסך כאשר הפעילות העסקית אינה מבוצעת במסגרת חברת בת אלא כחלק מפעילות הרשות בסווג מע"מ נפרד). הרשות פטורה ממס על הכנסותיה אך מחויבת במס שכר 7.5% על תשלום השכר.
⦁ קיומה של הפעילות בחברה נפרדת מחייבת חיוב החברה בתשלום ארנונה לרשות המקומית.
⦁ קרנות תרומות ותמיכות בחברה – חייבות מע"מ.
⦁ חברה נועדה למטרת רווחים. פעילות גרעונית אינה יכולה להתבצע במסגרת חברה.

סיטואציות שכיחות:
תאגיד עירוני
בד"כ, החברות הכלכליות של הרשויות המקומיות מסווגות לצרכי חוק מע"מ כעוסקים מורשים זאת למרות העובדה כי במקרים רבים הן מבצעות בשם הרשויות המקומיות פעילויות שונות שאמורות היו להתבצע ברשות המקומית עצמה. המשמעות היא שהחברה הכלכלית מנכה במקרים רבים מס תשומות בגין פעילויות שהיו אמורות להתבצע ברשות המקומית ללא ניכוי מע"מ.

בע"א 6301/99 ה.ל.ר. החברה לפיתוח רחובות בע"מ
בבית המשפט העליון נקבע כי יש לסווג את החברה כמלכ"ר בכל הנוגע לביצוע עבודות שהן בסמכותה וחובתה של העירייה על פי פקודת העיריות ובמימון כספי ציבור ואין לסווגה כעוסק מורשה לצורך חוק מע"מ. הטעם המרכזי לכך הוא שמטרת פעילות החברה אינה עשיית רווחים אלא היא מהווה זרוע ארוכה של העירייה ופועלת בתחום התשתיות העירוניות.

שכר של עובדים מושאלים מרשות מקומית לתאגיד המים והביוב
החלטת מיסוי 9158/16 קיימת חבות במס.

עובדים המושאלים ומשמשים בפועל אך ורק את התאגיד, המסווג לצרכי החוק כ"עוסק מורשה" ולא את הרשות, המסווגת לצרכי החוק כ"מלכ"ר", אין לחייב במס שכר את השכר המשולם לעובדים המושאלים, וזאת אף אם שכרם משולם על ידי הרשות ומדווח על ידה לרשויות המס. החל מיום מתן אישור זה, הרשות תחדל לשלם מס שכר בגין השכר המשולם לעובדים המושאלים לתאגיד.
הרשות רשאית לפנות בבקשה להחזר מס השכר ששולם בשל שכרם של העובדים המושאלים קודם למתן אישור זה.
כמובן שהסדר זה יחול על השכר המשולם לעובדים המושאלים בגין תקופת עבודתם בתאגיד בלבד, לא יכלול תוספות שכר בגין תקופת עבודתם ברשות כגון ניצול ימי חופשה ומחלה שעמדו לזכותם וכן לא תשלומי פנסיה תקציבית בגין תקופת 3.5 עבודתם ברשות. במסגרת החלטת המיסוי נקבעו מגבלות ותנאים נוספים. לטיפול בהגשת בקשה להחזר מס שכר אפשר לפנות משרדנו לרו"ח רחל רביץ במייל: rachel@cpa.mishor.co.il

מעון יום
תעריפי סבסוד מעונות היום על ידי משרד הכלכלה גבוהים בכ-6% בחברה לעומת מלכ"ר על מנת לשפות את תוספת נטו בעלויות המס. הרשות משלמת מס שכר 7.5% ואינה רשאית לקזז מע"מ, לעומת זאת, בחברה יש מע"מ17% אך אין מס שכר 7.5% והחברה נהנית מקיזוזי מע"מ. שיפוי ממשרד הכלכלה הינו בסופו של דבר על גובה המע"מ על השכר בניכוי מס שכר. הסבסוד נקבע בהתאם למודל ממוצע. בפועל, הפער מצטמצם ככל ש:
א. היקף ההוצאות החייבות במע"מ גדל (האם הטבחית מועסקת בשכר או בחשבונית וכן הלאה).
ב. סבסוד משרד הכלכלה הינו חלקי (לא עולה על 2/3) במקרים רבים הורים יבקשו לשלם בהתאם לתעריפי עמותות ולא לספוג את תעריף החברות המוגדל. במקרים אלו חשוב להביא בחשבון את אובדן 17% מחלקם היחסי בסבסוד. בכל מקרה, יש לבצע בדיקה פרטנית על מנת לשקלל את עלויות/חסכון המס/המע"מ.